Dense-City | צפיפות וצמצום כמחוללי עירוניות
שם הסטודנט: ענר בן יהודה
מנחה: אדר' איציק אחלדיף
מיקום : שכונת יד אליהו ,תל אביב
המונח צפיפות (Density) מוזכר לרוב בהקשר שלילי אך למרות החסרונות הנגזרים מהצפיפות העירונית כמו פגיעה בפרטיות, עומסי תנועה, וזיהום אוויר, ללא צפיפות לא הייתה מתקיימת העירוניות כפי שאנו מכירים אותה. הצפיפות יוצרת את מרקם האורבאני והישות העירונית תלויה בה ונגזרת ממנה.
במהלך השנה חקרתי את התופעות האורבניות אשר נובעות מהמרקם העירוני הצפוף בדגש על מטרופולין תל-אביב ובחנתי האם יש לעיר אפשרות להמשיך לגדול פנימה, בניגוד למגמה הנפוצה של ערים לצמוח בעיקר כלפי חוץ, וכיצד ציפוף המרקם העירוני מביא לשינוי בתפיסת המקום.
בעוד שהצפיפות הנמדדת במטרופולין תל אביב נמוכה בהשוואה לערים מרכזיות בעולם, במרכז העיר הצפיפות הנתפסת גבוהה והיא זו שיוצרת את המרקם המגוון והייחודי של תל אביב. בשכונות המרוחקות ממרכז העיר ניתן להבחין בבנייה מרווחת יותר, המרחקים בין בניין לבניין קוטעים את הרצף האורבני ויוצרים צפיפות נתפסת נמוכה, ובעצם מבטלים את האלמנט העירוני והופכים את השכונות ל"שכונות שינה".
הפרויקט ממוקם בשכונת יד-אליהו בתל-אביב. צורות הבינוי הייחודיות של השכונה מבטאות היטב את עקרונות התכנון והחשיבה האורבאנית, היררכיית הצירים בשכונה ברורה ויעילה אך הרחובות הרחבים והשדרות הירוקות עומדים בניגוד לניכור של מבני הבלוקים כלפי המרחב הציבורי. התנגשות זו הינה אחת הסיבות העיקריות ליצירת צפיפות נתפסת נמוכה שגורמת לתחושה של "רחובות רפאים" ולחוסר תפקוד של השכונה במונחים עירוניים. המרווחים הגדולים שבין המבנים יועדו להיות שטחים סמי-ציבוריים שיאכלסו פעילויות קהילתיות של התושבים אך בפועל השטחים נטושים ומוזנחים. מיקום הבלוקים בניצב לצירי התנועה יוצר בינוי מקוטע וחזרתי המבטל את הרצף הליניארי של דופן הרחוב אשר מגדיר את החלל העירוני.
בפרויקט החלטתי להתערב בתכנון הקיים של השכונה ולבנות את המרחב הציבורי על בסיס בלוקי הרכבת הישנים והמרווחים המוזנחים שביניהם. בלוקי הסרגל עברו עיבוי משמעותי בצורת תוספת קומות והרחבת המבנה על-חשבון השטחים הבלתי מנוצלים. קירות קונסטרוקטיביים שהוצבו במקביל לבלוק הרכבת משני צידיו מאפשרים להגדיל את שטח הדירות שיוצאות מהבלוק הסרגל המקורי אל הקיר החיצוני. בנוסף מאפשר הקיר החיצוני לעצב את חזיתות המבנים ואת החצרות שביניהם בשפה מודרנית יותר אשר יוצרת אפקט של צפיפות מחוררת המאפשרת הצללה ואוורור המתאימים לאקלים הישראלי כמו גם ריבוי שימושים של הדופן. במקומות בהן חודר קיר הפלדה אל תוך המבנה הוא הופך להיות חלק מהעיצוב הפנימי ומשמש כמעקות, מדפים או משרביות. קומת הקרקע הוסבה כולה לשימוש ציבורי המשלב מהלך של חצרות פנימיות אשר משרתות הן את הולכי הרגל והן את דיירי השכונה ומרכזת פעילות ציבורית וסמי-ציבורית.
