לאורך השנים הלך ונחלש אופיה של הקהילה היהודית מסיבות שונות, ועם קום המדינה האופי המיוחד כמעט ונעלם. עם זאת, קהילות מסוימות הצליחו לשמר המבנה הקהילתי ולשכלל אותו.

דוגמא לכך היא החברה החרדית אשר ממשיכה את אותם תפיסות זהות שמדברות על מוסדות משל עצמה בדומה מאוד למה שהיה בעבר.

על מנת לבחון את הנושא החלטתי לחקור כמקרה מבחן את שכונת ”מאה שערים“ בירושלים, ולנסות להבין את המאפיינים היחודיים אשר יצרו מבנה קהילתי שמצליח לבטא רעיונות באמצעים אדריכליים.

אידיאולוגיה חברתית-השכונה הוקמה ע“י קבוצת תושבי העיר העתיקה שנאלצו לחפש מגורים זולים יותר והתגבשו כקבוצת רכישה על מנת להוזיל את עלויות הכלל.

כלכלית-לשכונה היה תקנון מפורט שדיבר על כללי מסחר ומסים שדאג לייצר שיויון בין כל האנשים.

דתית-הקבוצה ניהלה אורח חיים דתי והקימה מוסדות דת משל עצמה במרכז השכונה. את התובנות שהוצאתי ממאה שערים החלטתי לנסות וליישם בבני ברק.

הפרויקט ממוקם במרכזו של ציר חדש ההולך ונבנה מכיוון המרכז החילוני עסקי של בני ברק פנימה אל תוך העיר . טענתי היא כי בני ברק תהיה חייבת לצאת מתוך חומותיה

בגלל נושא הצפיפות ולכן בא החיפוש אחר טיפולוגיה חדשה שתאפשר את קיום אורחות החיים החרדיים ותענה למגוון המאפיינים הייחודים ותנסה לייצר ערך מוסף לחיים במסגרת של הבלוק החדש.                          שלושת המושגים הראשוניים שחולצו מתוך נושא המוסדיות והקהילה היררכיה- קנה מידה - ותלות הדדית הם אבני הדרך שהובילו אותי בחיפוש אחר טיפולוגיה והם תמיד חוזרים בצורות שונות.

הבלוק מתייחס למסחר על הרחוב ולמסחר של הסימטה ישנו ניסיון ליצור שני סוגים של קנה מידה – אינטימי וחיצוני, חרדי וחילוני.הבלוק בנוי סביב חצר שבמרכזה הגרעין הרוחני אשר

שולח יד החוצה ומרמז על מה שמתחולל בפנים החצר.כל מבנה בתוך הבלוק מנסה לייצר היררכיה של חללים ציבוריים פתוחים ובמקומות מסוימים מוסדיים, אשרככלל מנסים לייצר היררכיה בבלוק עצמו.

הניתוח החברתי הוביל אותי לנסות ולתכנן מתוך ראיה של הצרכים הבסיסיים והיומיומיים של האדם בחברה החרדית.