בעיר תל אביב-יפו חמישה אזורי משנה גיאוגרפיים. השונות העיקרית בין איזורי העיר נובעת מתפקודם במרחב העירוני.

השלב הראשון במחקר התמקד במושג גבול. הגבול נוצר כחלק מבריאת העולם, מפריד בין שמים וארץ, ולמעשה משקף גבול גיאוגרפי-פיזי. הוא מגדיר את הזהות של כל אחר מהצדדים, כאשר הוא מחזק את ההבדלים ביניהם, ומאפשר את זהותם העצמאית הייחודית. גבול של עיר מסויימת מוגדר מהגיאוגרפיה של האזור בה היא ממוקמת- תוואי השטח, טיפוגרפיה ומשאבי טבע. בעזרת הגבול יכול הפרט השוהה בתוכו, להגדיר מי הוא, ולאן משתייך. 

העיר מורכבת מקבוצות רבות, וכך האדם מוצא עצמו משתייך אל חלקים מהן ומגדיר בעזרתן את זהותו. הזהות של הפרט בתוך העיר הינה דינאמית, ומשתנה כל הזמן.

 

המחקר התמקד בעיר תל אביב-יפו, כמקרה מבחן המעמת את הסוגיות שנידונו. המחקר התחלק לכמה מישורים: שערי העיר, קונפליקט עירוני, הגבולות הפנימיים והחיצוניים בתל אביב- יפו.

 

החלק שהתמקדתי בו הוא בשדרות ירושלים, הגובל לשני הרחובות שהם דרך שלמה ובן צבי-עולי ציון.

שאלת המחקר היא: "איך הקונפליקט בא לידי ביטוי בתוך שדרות ירושלים?"

קונפליקט מושג רב מימדי שניתן להחיל על מגוון מצבים, אשר משקפים מצבים של חוסר הסכמה על רקע למשל דתי, חברתי, סוציו אקונומי וכו’.

אפשר לזהות כמה סוגים של קונפליקט בתל אביב- יפו: בנווה שאנן ( קונפליקט על רקע חברתי- בניית התחנה המרכזית החדשה), שכונת שפירא ( קונפליקט על רקע סוציו- אקונומי), בשכונת מנשייה (קונפליקט על רקע דתי - מסגד חסן בק) וכו'.

חקירת המושג קונפליקט נע בשלושה מישורים: איזון, ניתוק ודיאלוג.

לקונפליקט בשאלת המחקר אין תשובה מסוימת , אלא יש ניסיון לראות סוג של משא ומתן בתוך שדרות ירושלים באמצעות החלק שתכננתי, שזה בהשראת המדרסה של בן יוסף (מרקש) ובית הספר המודרני (חוות היהלומים בקליפורניה). תכנון זה כולל שלוש תכניות (תכנית קומת מרתף, תכנית קומת קרקע ותכנית קומה א') .