הפרויקט, אותו אני מציגה, מבקש לתת ביטוי אדריכלי רעיוני לסוגיית הגבולות בימנו, זאת תוך ניסיון להתמודד עם כמה שאלות מרכזיות, לדוגמה:  האם מושג הגבול אקטואלי לזמננו? אם כן, כיצד ראוי לעשות גבול באופן בו אנו מתקיימים היום?

לעניות דעתי, סוגיית הגבולות בימנו הנה חשובה ואף קריטית לזמננו. המדיה, הסלולר ואמצעי התקשורת טשטשו ואף מחקו את גבולות הזמן והמרחב שפעם הגדירו מקום. מימד הזמן הולך ונעלם, שכן, אין יותר יחס/הגדרה ברורה של זמן. כלומר, שאנו אבודים במרחב בו אין יחס ברור והזמן הופך לאינסופי ואינו מאפשר חוויה של  עבר, הווה ועתיד. מכאן שקצב או זמן החיים בו אנו מתקיימים תואם לזמן מכונה ואינו תואם לזמן האדם בעולם. על כן, אולי דווקא היום הדבר לו אנו זקוקים יותר מכל הוא גבול?

בהתאם לכך, המקום בו בחרתי להתערב מבטא את התפישה המערבית המודרנית אשר הביאה עמה הטכנולוגיה. המקום הוא צומת "עצבים" של פעילות ותחבורה סואנת. זוהי נקודת מפגש של שלושה מרכזי עסקים של שלושת הערים: ת”א, רמת גן וגבעתיים.  כמו כן, גם מפגש כבישים ראשיים על גדת האיילון, תחנת הרכבת המרכזית הקיימת, בעתיד יעברו במקום שני קווי הרכבת הקלה המתוכננת, מסוף האוטובוסים הקיים,’ חניונים  ונקודות איסוף והורדה לטווח קצר.            

מצבי הגבול אשר קיימים במקום אינם מאפשרים שהייה, הזמנה וקבלה, אלא דווקא מחוללים תנועות שונות מרובות בקני מידה שונים, כאשר הצירוף שלהן יחד יוצר ניכור וחוסר התמצאות במקום אוריינטציה והבהרה. הדבר אשר מביא את המקום לקדמת הבמה ומפעיל אותו כשלוחה של הרשת העירונית בחיי היומיום הנם מערכות התנועה.

ההצעה הוגדרה בעקבות קריאת הטופוגרפיה והמורפולוגיה של מערכות התנועה הקיימות באזור והתנועות שעתידות לבוא. הסיבה לכך נבעה מהצורך להנכיח את המורכבות של הצורות המורפולוגיות ושל המקצבים של שינויהם. בד בבד  עם שזירתם בתנועות אפשריות ונקודות הפסקה שנוצרו וניכפו על ידי הנוף.       

באופן פרוגרמתי הרעיון הנו לייצר מעיין רשת חברתית- תלת מימדית- פיסית, באופן בה מספר מערכות מונחות אחת על השנייה. זאת על מנת לייצר מרחב עירוני עשיר, לא כיחידה אחת שלמה וגמורה אלא כחיבור מרחבי פוטנציאלי שיעניק למרחב את המשמעות שלו. העירוב הגדול בין פונקציות שונות בתכלית הוא זה שאולי יוכל לחולל מרחבים חדשים, ובכך לאפשר מגוון מפגשים וארועים ארעיים על גבול זה. מדובר בגבול אשר במהותו לא נועד לסגור , אלא להתחיל פעולה גילוי של אמת, של השלמה ושל תהליך שמטרתו הנכחה של משמעות חדשה בעולם. גבול אשר ידע להגדיר את החלל מעברו האחד, אך ידע גם לפתוח לנו פתח אל החלל שמעברו השני. החוקיות של גבול זה הנה הפתיחות אל החללים שמעבר, בו המבט תמיד יעבור מהחלל הנוכחי לזה שלידו( לצידו/מעליו/מתחתיו). כך גם יונכח עומקו של המרחב בהפיכתו ממרחב שטוח אל עבר מרחב אשר ידע לתת מקום, ואפשרות להתחדשות תמידית ודיאלוג עם העתיד.