התחדשות וזכרון| שימור ושיקום שכונת מגדל
שם הסטודנט: אופיר בקר
מנחה: אדר' יואב לניר
מיקום: אשקלון




“וְהָיָה כִּי יְבִיאֲךָ ה’ אֱלֹקיךָ, אֶל-הָאָרֶץ אֲשֶׁר נִשְׁבַּע לַאֲבֹתֶיךָ לְאַבְרָהָם לְיִצְחָק וּלְיַעֲקֹב לָתֶת לָךְ: עָרִים גְּדֹלֹת וְטֹבֹת, אֲשֶׁר לֹא-בָנִיתָ. יא וּבָתִּים מְלֵאִים כָּל-טוּב אֲשֶׁר לֹא-מִלֵּאתָ, וּבֹרֹת חֲצוּבִים אֲשֶׁר לֹא-חָצַבְתָּ, כְּרָמִים וְזֵיתִים אֲשֶׁר לֹא-נָטָעְתָּ; וְאָכַלְתָּ, וְשָׂבָעְתָּ.” דברים , ו’ , י’-יא'.
על המקום - אנתרופולוגיה ישראלית
ההוויה הישראלית היא הוויה חדשה וניסיונית. הישראליות באה מן הציונות שבתשתיתה מצוי רעיון שיבת העם היהודי למקומו... להפוך למקומי מתפרש כירידה למצב תודעה של יליד, פרא, עם הארץ...
משוכת הצבר הארצישראלית מזוהה קודם כל עם פלסטינאיות-הילידיות הגמורה... כמו הצבר בסמטאות הכפר הערבי בארץ ישראל, מקומיות משמעה היבלעות בתוואי השטח... הצברים נכספו להגשים פנטזיה של ילידיות, הכרוכה בירידה אל המקומיות. למטה בשטח, בין סלעים וקוצים , הם חיפשו את הרעיון. המקום הסתתר בזעתר.“
זלי גורביץ, על המקום.
“...אבל יותר מכך, אותה טריטוריה שנבחרה לבסוף כאתר שעליו תוקם החברה הציונית נתפשה כ”ריק“. ערך השימוש של האדמה הזאת כעולם היסטורי, כלכלי, חברתי ותרבותי נעלם כליל מעיניהם של אנשי התנועה הציונית.”
שרה חינסקי, שתיקת הדגים.
הנושא הכללי אשר בחרתי להתעמק בו בפרוייקט הגמר הוא בחינת היחסים בינינו כתרבות ישראלית לבין עברו של המקום בו אנו נמצאים.
אני מוצא סתירה בין הצורך להקים חברה חדשה במקום “חדש”, לבין הצורך למחוק כליל את העבר של המקום.
במסגרת העבודה על הפרוייקט אני מנסה להתעמק במספר מקורות אשר דנים בנושא החל מהגישה המקראית של הכניסה למקום חדש והיחס לנמצא בו, ובהמשך בחינה של המניעים של התנועה הציונית ליחסם לקרקע ולמקום.
העבודה הזו מתמקדת בשכונת “מגדל” באשקלון, אשר נוצר בה מצב מעניין המשלב בין הגישות השונות.
אל-מג’דל היה כפר ערבי מרכזי אשר מנה כעשרת אלפים תושבים והיווה מוקד לכ-30 כפרים קטנים.
הכפר נכבש ב-1948 וב-1950 גורשו התושבים הערביים מהכפר, אוכלס בעולים חדשים ובמשך השנים נהרס וננטש. מצד אחד יש את רחוב הרצל המשמש מקום המדינה ועד היום כאזור מסחרי ומוקד עירוני, ומצד שני הכפר כולו למעט בתים בודדים אינו קיים עוד. מה שנותר מהכפר בצורה כזו או אחרת זו מערכת הדרכים של הכפר, החללים הציבוריים המרכזיים, ורחוב הרצל אשר היה הרחוב המרכזי גם בעבר.
בעבודה זו אני מנסה לבחון כיצד נכון ליצוק תוכן חדש על קרקע קיימת ובעלת עבר של מאות בשנים על מנת ליצור מקומיות אשר מורכבת לא רק מן ההווה אלא גם מעברה.
