התהליך שהחל מניתוח של מושג הדקדנס והקשרו לתל אביב.

המושג דקדנס הוא מושג בעל מספר משמעויות ולעתים נראה שהן סותרות :

- שקיעה של חברה או תרבות ( דקדנטיה - מילה לטינית אשר תיארה את נפילת רומא).

- דגנרציה מוראלית.

- תענוג חסר רסן.

-נפילת המוסדיות.

המושג מתאר תמהיל של טוב ורע, שלילי וחיובי וישנו צורך להבין מדוע.

 כדי ללמוד על התופעה הזאת והשפעת על העיר, פניתי לשכונת  פלורנטין,שתיארה איך שכונה מצליחה לעבור את השלבים הדקדנטיים ולהחזיר את הזהות תוך שימוש בתכנים חדשים.

 

העיקרון המרכזי שאני מזהה במצב הדקדנטי הוא חופש הביטוי, שנוצר בזמן של נפילת המוסדות, כי המוסדות מביאות איתם סדר מסויים,הבנות וגבולות, שזה דבר ראוי וחשוב, אבל עם זאת בה סגירה בתוך הכללים שנתונים לכישלון עם הזמן, כי העולם כל הזמן משתנה ואיתו משתנים גם אנחנו.

 

אני חושב שיש יופי מסיים בדרום העיר מבחינה הזאת, והחיים הרחוב תוססים הרבה יותר מצפון העיר. לכן בחרתי להתערב דווקא בצפון העיר, שמבחינתי הרוב של צפון הישן עכשיו מהווה שכונות שינה, והרעיון של גדס לא עובד שם יותר.

 המחולל העירוני שבחרתי הוא שדרות נורדאו. שדרה זו היא אחת מהשדרות המייצרות את הגריד התל אביבי שמתייחס לים. השדרה נעשתה בתכנון, כציר פסטורלי שמוביל לים, אך למעשה אינו מייצר קשר איתו. השדרה היא אל עירונית ומחברת המון אנשים מכל מיני מקומות, אך למעשה משתמשת לרוב כי מעבר ולא כמקום לשהייה ופעילות. אני רואה בשדרה הזאת מעמד העירוני הרבה יותר גדול מאשר שהיא.

 

כדי להביא את החיי הרחוב של דרום העיר, אמרתי שצריך להביא את עקרונות מסוימים ממנו.

 עקרונות בחרתי לנשות להוציא מהפלורנטין. 

מובן שהשינוי שעברה את פלורנטין תלויה בהמון דברים, ואדריכלות לא דבר המהותי בסיפור הזה, אבל בכל זאת רציתי לקחת עקרונות מסויימים מבלוק שלו.

 

זהיתי שני עקרונות שמבחינתי מאוד חשובים לעירוניות :

 

עקרון 1 : אירוח : קומת הקרקע המיועדת לתעסוקה ומאפיינת את השכונה, יש בכך נתינה לאדם את המקום לחופש ביטוי ומצב אירוח של אחרים.  

עקרון 2 : שכנות : החלל שנוצר בתוך הבלוק הפלורנטיני מייצג עבורי את מצב השכנות וכיצד כל אחד משפיע על האחר.

 

העקרונות האלו מהוות עיניין מרכזי בשכבה החדשה שמתלבשת על הבלוק, בעזרתה הבלוק מתפרק לכיוון השדרה ובכך גם מקבל קשר חדש למימד האורבני.