ירושלים בנויה משלל רבדים היסטוריים ותרבותיים. כמו כן ישנם  רבדים מודרנים שהתפתחו בעיר במרוצת השנים אשר חלקם משתייכים לסביבה וחלקם נעמדים בקונפליקט אל מול התודעה המוכרת ה"מסורתית" של העיר.

עמק רפאים, ובהמשכו נחל רפאים, מתחיל בנקודה הגבוהה שלו באיזור תחנת הרכבת הישנה בירושלים. מרכז תרבותי והיסטורי שנמשך לאורך רחוב עמק רפאים עד לצומת אורנים במפגש של השכונות קטמונים, מקור חיים ואיזור התעשייה תלפיות. לפתע  הציר המרכזי לאורך מסילת הברזל נקטע ופוגש רובד נוסף הקיים בעיר. השכונות הקשות לצד איזורי תעשיה עם דפוסי בניה שלא היו קיימים בעיר עד 1948. במרכזם של שוכנות אלה נמצא העמק הנטוש כביכול ומהוה מעין איזור חיץ, אומנם ירוק, אך נסתר מהתודעה הסביבתית. הפרוייקט רואה לנכון לנצל את המשאבים הקימים סביב אותו עמק וליצור מרכז כובד חדש לעיר ירושלים שישיך את הרובד הקיים למרכז התרבותי והיסטורי של העיר.

תחילתו של הפרוייקט הוא  ב"הטיית" הזיקה הקיימת בשכונות אלה מהכבישים הראשיים: רח' בן זכאי בקטמונים ורחוב פייר קניג בתלפיות לכוון העמק הקיים, באמצעות הדגשת נוכחותו של העמק ע"י בנייה מאסיבית בגבולותיו עם שימור המבנים ההיסטורים והשטחים הירוקים בעמק. העמק חולק לחצרות ע"מ לשמור על פרופרציה נכונה בתוכו, כך שכל חצר תאפיין את סביבתה בסמוך לאיזור בו היא נמצאת. כמו כן, החצרות מראות את ההיררכיה של כניסת הטבע אל העיר. השטחים הירוקים מתמעטים ככל שנכנסים פנימה.

הזרימה אל העמק נעשית דרך המבנים החדשים והמעברים ביניהם, בין "החריצים בחומה". אל מול הבינוי בדופן העמק נוצר חפיר המדגיש את נוכחות הבינוי החדש ובנוסף מפרק את הדרך אותה חווה ההולך מכוון תלפיות לקטמונים וחזרה. אותו חפיר משמש כאיזור מסחרי ומשייך את המבנים ההיסטורים להווית הבנייה החדשה. פארק המסילה העובר בעמק, משתלב ואף בונה את הדופן המקבילה של החצר.

תכניות:

בתכנית קומת הכניסה מאיזור התעשייה תלפיות למבנה דופן העמק נראות הדרכים העוברות בצידי המבנים ובתוכם, ישנו תהליך התנקזות כלפי פנים העמק. דפנות המבנים מקבלות זווית כדי להראות את התנועה.

בתכנית החיבור המבנים לעמק ולמבנים ההיסטורים נראה החיבור בין הבנייה החדשה למבנים ההיסטורים. בסמוך אליהם קיים מבנה קטן שיהוו מעין מוזיאון לאותו מבנה ויספר את סיפורו. המבנה הזה משמש כדופן ל"חפיר" ונמצא במקביל לבנייה החדשה.

עיצוב:

השפה העיצובית של המבנים מתייחסת לשפה המודרנית של חלונות הרוחב האופקיים הקיימת באדריכלות המודרנית בארץ. כמו כן, ישנם אלמנטי פח בחזיתות המבנים על מנת לתת פן תעשייתי למבנים הסמוכים לאיזור התעשייה וכדי להדגיש את הכניסות והמעברים במבנים. במבנים הסמוכים לאיזורי המגורים אלמנט זה יתחלף באבן ירושלמית.