המחקר שלי התחיל ממצוקת השעה;

משבר הדיור בישראל עמד בעיני בניגוד חריף, לחוסר יכולתן של ערי הפריפריה, להוות אלטרנטיבה עירונית למגורים מחוץ לגוש דן. שאלתי את עצמי, איך יתכן שבזמן שיש ערים בעולם, המכילות מיליונים רבים של תושבים. מיליונים אשר חיים על שטחים מצומצמים ביותר, בעוד שבישראל ישנן ערים כמו עכו, קריית שמונה ודימונה, המכילות בקושי חמישים אלף תושבים?

בעבר, פוליטיקה של "פיזור אוכלוסין" אשר נתמכה ע"י בן גוריון, שימשה בין היתר, כחלק מן המאבק של ישראל לעצמאות ולביסוס גבולותיה. פוליטיקה זו עשתה שימוש רב בבלוק השיכון, משום יתרונותיו הרבים. ניסיתי להבין את מגבלותיו של בלוק זה, שהוא הרי התא הבסיסי לבניין עיר - במרבית שטחה העירוני של מדינת ישראל.

בחרתי לחקור את עכו כמקרה מבחן, בגלל היכולת לאבחנה ברורה, בין שכבות היסטוריות ואדריכליות שונות, בכל הנוגע לבלוק השיכון. ניתן לראות בבירור, היכן מסתיימת העיר העתיקה, והיכן מתחילה הבניה המנדטורית שמסביב לעיר העתיקה. כמו כן ניתן לראות את עכו הצפונית- הצברית, שכולה בנויה וצומחת מתבנית של בלוק השיכון החזרתי, והסטנדרטי.

 

החזרתיות הנ"ל, אפשרה חסכון רב בתכנון סדרתי, במטרה ליצור פתרונות אכלוס מידיים בפריסה ארצית, עבור כשש מאות אלף עולים תחילה, ומיליונים רבים בהמשך. כיום, כעבור כמעט 70 שנה, על אף המהלך ההיסטורי ההרואי, נותרנו עם שכונות רבות מדי, הנראות אותו הדבר, ולא מאפשרות זיקה למקום והתפתחות. מלבד בעיות של זיקה וזהות, עניינה אותי בעיית הצפיפות הנמוכה, ממנה התחלתי, לכן ניסיתי להבין במהלך הפרויקט, מה צריך לקרות, או מה הם התנאים הדרושים, כדי שעיר כמו עכו, תכפיל תשלש ותרבע את אוכלוסייתה?

במקביל לחקירת בלוק השיכון כתא עירוני בקנה המידה הגדול, ניסיתי לבחון מספר של שאלות נוספות, הנוגעות לפנים השכונה קרי - רחובות, כיכרות והמרחבים הציבוריים הסובבים אותנו. ניסיתי להבין מה חסר?

במהלך המחקר, בדקתי רקמות עירוניות הן מהעבר הרחוק, כמו גם מהקרוב, בניסיון להבין אילו תפקידים נוספים על מרחב המגורים למלא, מלבד אכלוס התושבים?

לבסוף, שאלת המפתח שלי, היא האם ניתן לעשות שינוי עירוני, בצורה שרוב האוכלוסייה תהנה מהפירות, ולא רק היזמים ונבחרי הציבור? הפרויקט שלי מציע פירוש חדש למערך הבינוי הכולל של הבלוק, וזאת תוך כדי שימור הקיים, תוך התבססות על הבניינים החזרתיים מטיפוס H הקיימים במקום, ופיתוחם למערך עירוני מורכב ומגוון. וזאת מתוך מקום של אמונה, שאסור לפגוע בתושבים הקיימים ולנשלם מהקרקע עליה ישבו במשך דורות.

לפי דעתי רק בדרך של שימור הבניינים על תושביהם, אפשר יהיה להימנע מפעולות הרסניות של פינוי –בינוי, והפיכת הבלוק העירוני, למתחם עבור עשירים בלבד. בדרך זו, אני מציע התייחסות כוללת ואורגנית להתמודד עם העבר וההווה הבנוי שלנו, על אף חוס

 

tarrasquegroup@gmail.com