"בדד תשכון"
שם הסטודנטית: אלישבע כהן וייס
מנחה: אדר' אודי מנדלסון
מיקום : שכונת ימין משה , ירושליים
והדבר הפרטי באדם נלמד הוא מהכלל כולו,.. כמו שנתקן העולם כולו בתוך התיבה... רק לא היה אפשר להתפשט בעולם. כשישלם הגוף יצאו חפשי אותם הכחות..." (הרב קוק בספרו 'מוסר אביך')
תיבת נח היא מודל לדרך ההנהגה במצב זמני שבו מתכנס האדם, שם בונה את כוחותיו,
כדי שהמפגש עם העולם בחוץ יפעל תיקונים לקראת חיים בעוצמה בעולם.
מושג הגבול הוא מצב של התכנסות.
התהליך הנכון בעיניי ליצירת עולם וההתקדמות בו הוא תהליך ההתכנסות: מצב בו עובדים על 'השלמת הגוף', עבודה על העיקר, האבן השואבת ממנה אנו ניזונים, יצירת שכבות ומורכבויות שיוצרים את הבנייה למפגש עם החוץ.
התפשטות –התמקמות יחד –.התקרבות. הצטמצמות, מורכבות.– וחוזר חלילה..
הפתח בגבול מתרחש כחלק מתהליך מחזורי של התכנסות והתרחבות וע"י כך נעשית הרחבת הגבול בכל פעם.
העיר ירושלים מבטאת את תהליך הרחבת גבולה על ידי היציאה מהחומות.
משכנות שאננים-השכונה הראשונה שיצאה מחומות העיר העתיקה.
השכונות משכנות שאננים וימין משה מגשרות בין העיר החדשה לבין העיר העתיקה שבתוך החומות ונמצאות בתווך, כחוט מקשר בין מרקמים שונים, אך בפועל נדמה כאילו מפנות את גבן אל הערים שסביבן.
במקביל, העיר החדשה ממשיכה להתפתח עד כדי כמעט בליעה של השכונות האפאתיות.
השכונה עשתה תחילת פעולה של גבול - מפגש עם החוץ ע"י הרחבה של הגבול ונסיון להתכנסות, אך לא סיימה את תהליך 'השלמת הגוף'.
מערכת היחסים בין הגבול הישן לחדש לא מתרחשת באיזור זה, לעומת מקומות אחרים כמו עיר דוד,רחוב יפו ורחוב הנביאים.
הן גבול שנשכח פעמיים-ממזרח וממערב.
התערבות: השלמת תהליך הרחבת הגבול הקיים,
יצירת דרך חדשה שמקשרת את השכונות אל העיר דרך רצועת סמטאות אורכיות אשר מהווה בסופה קצה עיר ברור.
פיתוח 3 נק‘ מרכזיות לאורך הדרך: כניסה מהעיר, מרכז התכנסות ונק' הקצה שפונה לחומה.
חיזוק הרחבת המרכז למוזיקה שקיים בשכונה, שילוב מבנים נוספים בכניסה לשכונה ובקצותיה, ופריסתם לאורך הדרך.
בנוסף, יצירת טיילת בנקודת הקצה שהגדרתי, שתהווה אקורד סיום לחוויה לאורך הדרך.
המרקם במשכנות שאננים ייצר יחס עם העיר, החוץ, יכניס תנועה וחיים לשכונה שהפכה לשכונת רפאים או תיירות גרידא, אך גם יפנה ויתייחס לעיר העתיקה ולא ישכח מאיפה הגיע ולאן פניו נשואות....