בכדי ליצור את הקשר שבין החלל הא-טריטוריאלי למרחב שעל שפך הירקון יש להתמקד במקום הזה של הפונקציונאליזם (שימושי על) או מרחב שבו המהות של המקום בנויה ומתקיימת על אפשרות הקיום של אירועים ארעיים ומחזוריים ביחס לתקופה, התרבות הנוכחית, תפיסת הבית והגבול הסובייקטיבי והאדם במרחב. הבית האין סופי של קיסלר הוא רעיון שהביא לשינוי בפארדיגמה של המחשבה הפונקציונאלית.

המרחב הוא שילוב של האורגני עם השכלי ובכך תיווצר קונסטרוקציה מרחבית אובאלית בכדי להביע את הרעיון של הגבול האנושי ,הרגשי, האורגני של האדם וללא הגבולות.

הרעיון לגאות ושפל הוצא מתוך תפיסת הארעיות המחזורית המופיעה בשפך.

בשפך הירקון קיימת תופעה של עלייה וירידה במפלס המים ובכדי להתיישב באיזור הוצבו במקום קירות תמך גדולים המונעים מהמים לשהות בתוך המקום.

אפשר להתעלם ממה שקורה לו היו מאפשרים למהות של המקום לקרות אך תוך שהוא מודר ממצב הפיסי ונותר שומם בשל קביעת הגבולות ע"י יסוד הקיר.

דרך הרעיון "גאות ושפל " אני מביא את הקיום של אירועים מחזוריים זמניים כקטליזאטור עירוני שמחייה את העיר גם כשהוא שם וגם כשהוא איננו כאשר הציפייה אליו וההשתוקקות אליו היא חלק בלתי נפרד מהחיים במקום עצמו.

בבחירתי לבחון כך את המקום ובדרך זו לשאול שאלה על הקיום בעולם היום אני מוציא מתוך הקונטקסט המקומי גרידא - את ההוויה הים-תיכונית האיזורית, את הקיום התרבותי הרדוד שבמציאת נמל תל-אביב מקור לפארק שעשועים לשבת, משום שהיתכנותו וקיומו של איזור זה טמונים בתפיסת מקום זה כמקום זמני - מקום הצופה אל רעיונות חדשניים ומחכה לאירועים רבי עוצמה שיתרחשו בו.

כל זאת בבחינת היותו מקום ריק ומלא בו-זמנית .