השגרה, אשר מבטיחה לנו את קיום המחר, יוצרת סוג של מעגליות מתגלגלת המונעת מאיתנו להפריד בין מה שהיה היום למה שיהיה מחר. מצד אחד אנחנו רוצים את הביטחון, מצד שני אנחנו רוצים גם את המשמעות שקצת הולכת לאיבוד כאשר כל יום נראה אותו דבר. מכאן מגיע הצורך בחריגה מהשגרה, כאשר מדי פעם יש לנו צורך ל"היילייט" המוציא אותנו מהשגרה לפרק זמן מסוים, שבסופו נחזור אליה.

במהלך הפרויקט ניסיתי לאמוד את דפוס הזמן של השגרה ולהעביר אותו להתעסקות עירונית. בעיר אנו בונים מעין מרקם שגרה מרחבית, מתוך שגרה זו צריכים אנו לחרוג מידי פעם, אם מבחירה או אילוץ. החריגה המרחבית נועדה לתת משמעות למקומות המהווים את תפאורת ה"היילייט". המוסד מגלם את החריגה מהשגרה המרחבית, הוא מפיק שינוי בעיר ובשגרת חיינו כאשר נעשה בו שימוש פרטי ובו בזמן מהווה את המרחב, הרקע, בו אותה שגרה מתקיימת במובן הציבורי חברתי.

מוסד התרבות הוא המקום בו אנו מתקשרים, המקום בו מתרחשת הפעילות הא-פונקצויונאלית, שתפקידה להעביר מסרים החורגים מהשגרה, שנועדו להעשיר את החיים, וחורגים מהתפקוד. מוסד התרבות הוא מקום פיזי שמחזיק בתוכו ערכים לא פיזיים ולא ציוויניים. נוצר פה מתח מעניין בין הרוחני לפיזי, בין מה שקיים כהסכמה חברתית, הנותנת ערך לדברים פיזיים ולבין מה שכרוך בהשפעה רגשית שאינה תלויה בכך שהחברה החליטה לקבלו. מוסד התרבות מגלם בתוכו מתח זה ובו בחרתי להתעמק.

העיר חיפה מפורקת לאזורים רבים, זאת עקב מבנה הטופוגרפיה ההררי היוצר גבולות טבעיים וחסימתה מהים ע"י הנמל וציר הרכבת. בעקבות כך נבנו הצירים הראשיים במקביל לים וגרמו לפירוקה עוד יותר. בעבר הייתה העיר התחתית של חיפה ביתם של מוקדי העסקים המובילים בעיר, אך עם השנים נזנח האזור מסיבות שונות.

כיכר פריז, בה ממוקמת תחנת הכרמלית, אינה גדולה מספיק על מנת להכיל  את פעילות התושבים שתמצא את הפוטנציאל הטמון במקום. בסמוך לכיכר נמצא חניון גדול המוקף במבנים היסטוריים ומוסדיים ובעל פוטנציאל גדול להוות את המשך הכיכר, שם התמקמתי.

יצרתי כיכר תרבות שתהווה מוניומנט אזורי שימשוך את המבקרים לאזור, פתחתי את הנתיבים האנכיים לים ובכך קשרתי את העיר לאזור הנמל, וחיזקתי את הקשר בין מוסדות התרבות למוסדות החינוך ע"י הגברת הנגישות ביניהם. כל זאת תוך כדי שמירה על עקרונות של חריגה מהשגרה ולא שבירה שלה. השגתי זאת על ידי יצירת התנאים הנחוצים להיווצרותן של חוויות אישיות משמעותיות תוך כדי הפרעה מינימלית בשגרת הכלל.