חלקיה השונים של העיר פוגשים אותנו במגוון דרכים. בעודנו  הולכים/משוטטים/נוסעים, אנו עוברים מחלק לחלק, מטלאי לטלאי. לעיתים המעבר בין החלקים השונים חד וברור, בעוד שלעיתים הוא מתמסמס ויש קושי לשים את הגבול בין חלק אחד למשנהו. לפעמים טלאים שונים נמצאים משני עברי הדרך, ולפעמים הדרך חוצה טלאי אחד. במקרים מסויימים אף קיימים ציוני דרך המהווים טלאים בפני עצמם. המופעים השונים לאורך הדרך גרמו לי לתהות האם ניתן לייצר רצף עירוני לאורך מקטעיה השונים של הדרך?

בחרתי את דרך סלמה (שלמה) כמקרה מבחן, במטרה לחקור את האזור ולהגדיר מערכת עקרונות וכלים שאוכל ליישם שם, ואף על דרכים נוספות בעיר המקיימות מצב דומה.

בעבר חיברה הדרך את יפו עם הכפר הערבי סָ‏לָ‏מֶ‏ה‏‏. היא  היוותה את גבולה הדרומי של העיר תל אביב.‏
כיום, דרך שלמה היא דרך מרכזית בעיר תל אביב-יפו. השכונות אותן חוצה דרך שלמה הן יפו העתיקה במערב, מבואות יפו, פלורנטין, שפירא ונווה שאנן. כל אחת משכונות אלו בעלת אופי ייחודי וברור. חלקן שכונות מגורים, חלקן אזורי תעשיה זעירה דלי אוכלוסין, וחלקן בעלות התרחשות עירונית מובהקת.

 

את הטלאים השונים היושבים על הדרך ניסיתי להגדיר באמצעות מספר שיטות:

 

• מפת בנוי-פנוי (Noli)

• זיהוי ציוני הדרך שלעיתים מהווים טלאי בפני עצמם

•  גרידים/מארגים

• מרקמי בניה

• storyboard כאשר בכל תמונה ניסיתי לאפיין את המקום, החתך, הפרופורציות והמעברים בין טלאי אחד לאחר. האם התפר ביניהם קיים, או שאולי יש נתק? אילו מבנים יושבים במעבר הזה?

מתוך התבוננות זו, זיהיתי מקומות "ריקים"  משמעותיים הקוטעים את הרצף העירוני לאורך דרך שלמה. לדעתי, מקום המפגש בין טלאים חייב להוות נקודת ציון או מרכז כובד ע"מ שישמש כתפר שיתרום לתחושת הרצף העירוני לאורך הדרך.

 

בהמשך תהליך החקירה ניסיתי לזהות מקומות נוספים הקוטעים את הרצף העירוני, ומצריכים התערבות שתעצים את השוני בין הטלאים ותאפשר המשכיות עירונית וּתְמַצֶּה את פוטנציאל הנגישות והמרכזיות של דרך שלמה ע"י עירוב שימושים מושכל.

בחרתי להתמקד באזור "מבואות יפו", המרובה במוסכים, בתי מלאכה, מסחר ותעסוקה, ומאופיין במבנים ישנים ומתקלפים, האנגרים ובמבני מגורים חדשים ונוצצים. כששוטטתי במקום, בנוסף לפערים החזותיים שציינתי, הבחנתי במספר  "תפרים נעדרים" אותם סימנתי ע"ג מפה 1:1250 והתחלתי לאפיין כל תפר כזה ולנסות להבין מדוע הוא קוטע את תחושת הרצף במהלך השוטטות.

מקום ספציפי אחד שהחלטתי להתערב בו הוא המפגש בין רחוב שלמה לרחוב שניצר, בקרבת המפגש הגורלי בין דרך קיבוץ גלויות ודרך שלמה. מקום זה סובל ממספר בעיות:

 

• תחנת דלק היושבת בדיוק בפינת הרחוב.

• 2. גינה עירונית מוזנחת ומוקפת פחונים, בעלת פוטנציאל אך לא ממומשת.

• דפנות לא בקנה מידה מתאים למפגש דרכים ראשיות כאלה.

• תחנת קמח בעלת חזית תעשייתית מובהקת שלצערי לא מקבלת התייחסות ראויה במיוחד באזור תעשייתי כזה.

דרך ההתערבות שלי יצאה מתחנת הקמח והסילו-יים הסובבים אותה. השתמשתי בשפה תעשייתית, קונסטרוקטיבית, החושפת את עצמה ומייצרת הופעה מרשימה אך מאווררת ולא מכבידה. בחרתי לתת חשיבות בקומת הקרקע למוסכים ובתי המלאכה הרבים הפועלים באזור, ומזוהים מאוד עם דרך שלמה. בתי המגורים ה"מרחפים" ופונקציות פנאי ולימוד על קיר המסך יחיו את האזור השומם בלילה.  

השתדלתי להבין את רוח המקום, אך עם זאת להביא משהו חדש-ישן, שלדעתי מעצים את אותה טיפולוגיה מיוחדת של מבואות יפו. אני רואה בתפרים לאורך הדרך חלק אינטגרלי מתחושת הרצף, וכאשר הם "נעדרים", יש צורך לייצר אותם.