"...כיוון נוסף של עבודה ביקורתית, שביקש להבין כיצד ניתן לייצר במציאות המודרנית סביבות בעלות תוכן ומשמעות, נקט גישה היסטורית. קולין רו ( (Rowe ופרד קוטר ( Kotter ), בספרם עיר קולאז' ( 7(Collage City מבקרים את האוטופיות המודרניסטיות על התעלמותן מהקשרים היסטוריים ועל ניסיונן לבנות עולם חדש ללא בסיס בעולם הישן. על רקע לימוד היסטורי של ערים, הם מראים כיצד דומה תכנון העיר לעבודת קולאז'."

(מתוך "מקום", טלי חתוקה ורחל קלוש)

 

את החלק הראשון של עבודתי התחלתי בחקירת העיר תל אביב כעיר שבנויה כמו תצרף תלת מימדי, כאשר כל מימד מייצג פרמטר שונה בניתוח של תל אביב, מתוך ניתוח זה יצרתי את מפת הטלאים של תל אביב. כל חלק בקולאז', בשמיכת הטלאים של תל אביב-יפו עשוי מכמה רובדים של ערכים, מרקמים ומארגים.

את הטלאים של העיר תל אביב אני רואה כקולאז' של תכנון, שימוש, התיישנות, היסטוריה ותרבות. כל אלה יוצרים זיכרון מסויים במקום שמהווה בסיס לכל חלק בקולאז', בטלאי. חקירת הטלאים על מורכובתם מובילים אל מקום בו אני מתמקדת, המקום החסר, המקום שמחכה לטלאי הבא.

במקרים רבים קו החוף יוצר את הפרימה של הטלאים של תל אביב אל תוך הים ויוצר מקומות חסרים ואת הטלאים החסרים לאורכו. מה שמעלה את השאלה: כיצד נפרמת העיר אל הים?

מקרה מבחן לטלאי כזה בקו החוף של תל-אביב הוא אזור מנשייה. אזור רווי ערכים ורבדים של היסטוריה תרבותית והתיישבותית. באזור זה מתערבבים מלונות היוקרה מדרום המצלים על מסגד חסן בק, התנועה מכיוון שוק הכרמל וכרם התימנים זורמת למקום כמו חוט שנפרם מן הטלאי, הריק של גן הכובשים שוהה במקום, ריחה של נווה צדק הישנה והטובה מפזר ארומה נוסטלגית ומתחת לכל אלו מפעפע זיכרון של הריסות הכפר הערבי שהיה פה פעם. הרצון למחוק את זהותה הישנה והערבית של מנשייה וליצור במקום את המשכה של תל אביב המודרנית והעברית יצר במקום הטעון הזה נתק, מעין "גבול של נייר" בין תל אביב החדשה והנוצצת ובין יפו הנשכחת והעזובה. כיצד מקום כה טעון בקונפליקטים ותרבויות נוכח להיות כל כך ריק?

אני מבקשת להתמודד עם המורכבות של המקום החסר הזה על ידי הנכחת הזיכרון במקום והתייחסות למצב הקיים.

בכדי להנכיח את הרבדים הרבים שיש בכל טלאי, יש לחקור ולהבין את הזיכרונות וההשפעות שיש על המקום בו או מתכננים. אני מבקשת לפרום ולהדגיש את החקירה ובעצם את הדנ"א של המקום, הקוד שלו.

איך ממלאים טלאי חסר? מה החלק הבא בקולאז'? פענוח הדנ"א המקומי ויצירת החלק הבא בקולאז' מצריכים עבודה עדינה ומכוונת. לכל גריד שכן יש תפקיד במערכת המורכבת הזו. השפעות השכונות מסביב נותנות את אותותיהן במרקם החדש. הבסיס לכל המערכת הוא זיכרון של סדר ישן שנפרם עד שנעלם- הגריד של מנשייה.

זהו בעצם הבסיס של הפרוייקט על-יד מסגד חסן בק. העיר תל אביב-יפו נפרמת אל הים ובשל כך הפעולה של הים הנכנס אל תוך הטלאי היתה מתבקשת. הים חודר את הטלאי בצורת חפיר, רחוב שאל תוכו נשפכים הגרידים השכנים ומערערים את הסדר של הגריד הבסיסי, של מנשייה. בתוך החפיר, הרחוב של הזיכרון אפשר לראות את ההתמזגות של כל הטלאים השכנים בצורת רבדים. שכבה על שכבה הם בונים לנו טלאי חדש.