מטבע הדברים | קיצור תולדות הטבע והעיר
שם הסטודנט: איציק לדקאני
מנחה: אדר' שוקי לוי
מיקום : תל אביב-יפו




בראשית בא האדם על הטבע ובנה לו בית וכפר ואותו הכפר קטן ומוכל וכמהו כקן הנמלים הגדולות הן "נמלי האדם"
ויראו נמלי האדם כי טוב ויכו פטיש על אבן וגרזן על עץ ובית אל בית צורפו ויגדל הכפר עד מאוד .
והיו נמלי האדם הולכות אל העין וראות תמונת בבאותם ויאהבו עד מאוד עד אשר נראה היה כי אותו המלאך הקשת בלבל וירה החץ האוהב והנאהב אל אותה הישות .
ויבנו נמלי האדם ערי מסכנות לעצמם. לעצמם המסכנות ולעצמם הערים. והערים גדלות ומתעצמות כאילו הפכו ערי המסכנות ערי מכונות .
וערי המכונות גדלות ומתעצמות בונות עצמם בדמות האדון מרוכזות בעצמן מכונסות סובבות ומקדשות עצמן.
ונראה שאילו יכלו היו ערי המכונות בונות עצמן בדמות עיר אין סופית ללא גבול כי הרי הגבול מצביע על חסרונו של האדון ועל כן כאשר פוגשות הערים את הטבע הוא הגבול שמות הם חוצץ בינן ובין הטבע ואותו חוצץ יכול שיהיה בדמות כביש או תעשיה או במידת האפשר בדמות עיר נוספת שנצמדת אל זו המרכזית כאילו מפחדות הן להכיר בגבולותיהן להכיר המגבלותיהן.
ונשאלת השאלה:
האם נכון הדבר שתתנהג העיר באותה הצורה במרכזה ובגבולותיה?
נחל אילון אותו רובנו מכירים כזרזיף שעובר בין נתיבי אילון ונשפך אל הירקון ידע ימים טובים יותר ובאותם הימים מימו הרבים לא פסקו לזרום בעודם עושים דרכם מהרי יהודה דרך פארק אילון וכל הדרך עד הים באזור שבין יפו ותל אביב עדות לעובדה זאת ניתן למצוא ברכס הכורכר שנפסק מצפון לגבעה עליה יושבת יפו וחוזר להופיע בתל אביב
לימים בעקבות שימוש רב במימו נחלש הנחל וזרימתו החלשה לא הצליחה להגיע עד ליים וכך עם הזמן היטה הנחל מימו צפונה אל הירקון נטייה זו הייתה מפוטלת ורווית ביצות פיתולים שהפריעו לשכונות הקצה ולכן נותב הנחל אל נתיבי אילון ואיתם אל נחל הירקון.
בהסתכלות על מפת המרכז ממעוף הציפור נראה כאילו פארק אילון הוא הטבע השולח את ידו פנימה אך ידיו קצרה מהגיע
הפרויקט שלי מעוניין לחבר את הפארק אל היים ואל העיר הן במובן הפיזי והן במובן התודעתי שכן תושבי קריית שלום היושבת כחומה בצורה אל ידה המושטת של אמא אדמה לא מודעים אפילו לאושר הגדול אשר חבוי מאחורי נתיבי איילון
חיבור הפארק והים כחלק מתוכנית רחבה יותר של החדרת הטבע אל העיר יאפשר לאנשים רבים לגור בעיר אך לבחור לברוח ממנה כל אימת שיחפצו
נראה כאילו בנינו ערינו דוגמא היינו כולנו איש אחד – "איש המרכז" אם כך אין מקום לאנשי השוליים בקרבנו ועל כן אין ערינו זקוקות לשוליים
נכון הוא הדבר שבני האדם הינם חיית עדר אך בכול עדר נמצאים גם חייות הקצה אותם כבשים סקרניות הנמצאות בצד העדר רגל פה ורגל שם ומוכרחים אנו כאדריכלים לתכנו את אותו קצה הוא מקום מושבם של המעונינים לשים את רגלם האחת בעיר ורגלם השניה מחוצה לה
החלק המעניין לבחון אם כך הוא כיצד יגור האדם היושב על החיבור ובהקשר הזה בחרתי לקחת את צורת הפרשנות היהודית המקובלת היא שלכל דבר ישנם ארבעה רבדים של פרשנות פשט דרש רמז וסוד ולחלק את החיבור לארבעה חלקי פרשנות במהלך השנה עברתי על החלקים השונים בנסיון להבין כיצד תפישת המגורים משתנה בניהם
הפרויקט הסופי עוסק בפרשנות הסוד למגורים על החיבור
פרשנות הסוד של החיבור בין העיר אל מה שמחוצה לה טמון בקומפליקט של אנשי הקצה אותם האנשים הרוצים לברוח מהחברה אך לא יכולים להתקיים בלעדייה לפרקים רוצים הם לדור בקרבת בני מינם ולפרקים רוצים לצאת ולהנתק דוגמת היו דבר והיפוכו
הכיצד נבנה מגורים אם כן לדבר והיפוכו אלה שנסימו בקצה כמות שרצה אך אותה הדרך לקצה חובה עליה לעבור דרך ביתו והיה ביתו הדרך אל החוץ וכל אימת שחפץ איהוא זה לצאת יעבור דרך ביתו ויצא לו
