כפר סבא, שראשיתה יישוב יהודי בימי בית שני והמשכה מושבה קטנה כעבור אלפיים שנה, הינה עיר בעלת מאפיינים ייחודיים בנוף התכנון האורבני בארצנו. רחוב ויצמן , ליבה הפועם של המושבה של פעם, היווה מאז ומתמיד עורק ראשי להתרחשויות עירוניות, אם בהיבטים הכלכליים ואם החברתיים- פעילות מסחרית, אירועי החגים, תהלוכות יום הזיכרון ויום העצמאות ועוד.

רחוב ויצמן, אשר צעדו לאורכו חלוצים ובידיהם תוצרת השדה, ועד ימינו, מהווה ציר ראשי - מרכז חברתי וכלכלי חשוב במערך העירוני והאזורי.

 

אך כיום, התמונה נראת אחרת.

בשבוע שעבר נחנך קניון חדש בשכונת כפר סבא הירוקה, שמצטרף לקניונים נוספים כמו קניון G בפאתי העיר וקניון ערים במרכז העיר. אליהם יצטרף ובעוד מספר חודשים גם מתחם "אושילנד". שגשוגם של מרכזי הקניות הממוזגים, הוביל לדעיכת הציר המסחרי הוותיק – רחוב ויצמן - שתכנן האדריכל המיתולוגי של העיר יוסף קולודני.

בעלי החניות קורסים בזה אחר זה. זה רחוב אהוד ואהוב, אשר הפך לרחוב עם מדרכות שבורות.

כיום קיימים שלושה קניונים והרביעי בדרך. התוספת של 20 אלף מ"ר שטחים מסוגרים מהווה צעד נוסף בפירורו של מרכז העיר, ובהפיכתה של כפר סבא לעיר למכוניות ולא להולכי רגל, בעידן שבו כבר ברור שיש לחזק את מרכזי הערים.

הכול זורם לפריפריה העירונית, ואין תמריצים לבתי הקפה ולעסקים הקטנים.

 

פעולתו הענפה של האדריכל המיתולוגי של העיר יוסף קולודני, אשר ראה חשיבות רבה בעורק חיים זה, ביסס את תוואי הרחוב כציר הולכי רגל, המשולב במבני ציבור כחלק מה'רשת הירוקה' הייחודית לעיר. על רקע צמיחתה של העיר בעשורים האחרונים והצפי לצמיחתה העתידית, בעידן שבו התחדשות עירונית ועיבוי מרקמים ותיקים הינם צו השעה, אני רואה חשיבת עליונה בהתחדשות ופיתוח מרכזה הוותיק של העיר כמנוף לפיתוח חיים עירוניים ברי-קיימא - עוגן להתפתחותה וחוסנה התרבותי, חברתי וכלכלי של העיר, ומנוף לביסוסה במרחב המקומי והאזורי.

 

המבנה הטופוגרפי של ציר רח' ויצמן יחד עם התוואי הלינארי, מאפשרים מבט חושף תמונת עיר ייחודית, בה ישתלבו חדש עם ותיק תוך שילוב מערכות תחבורה ציבורית, כרקע לפעילות עירונית אינטנסיבית המתבססת על הרשת העירונית המקורית ויוצקת לתוכה צרכים עכשוויים.

לדעתי, האתגר האמיתי בתכנון העירוני הוא לצופף את העיר, לשמור על זהותה ולהפסיק את הפיזור המואץ שלה. יש לגלות מחדש את מרכז העיר. שכונות חדשות משוקמות וייעודי הקרקע בהן משתנים, כשמגורים, מסחר ואפילו תעשייה זעירה משולבים זה בזה.

 

מטרתי היא  לחדש את פניו של רחוב ויצמן ולהחיות מוקדים לאורכו, וזאת בכדי להחזיר לו את מרכזיותו ותפקודו כעורק ראשי, התייחסות לפוטנציאל הגלום בו כמוקד לפעילות עירונית חברתית וכלכלית ומתן דגש על חיבורו למוקדים וצירים עירוניים חשובים, למען כלל תושבי העיר והאזור.

המבקר האקראי בעיר לא מבין את חשיבותו של הציר במערך הרחובות העירוני שתכנן קולודני ושמורכב ממערכת ענפה של שבילים, גנים ופארקים. ויצמן כיום משמש כחיץ במערכת זו ויוצר הפרדה בין הרשת בצפון לרשת בדרום.

 

במהלך פיתוח הפרוייקט החלטתי להפוך את הציר החוסם (רחוב ויצמן) לנהר שמנקז אליו את "נחלי הסביבה". כלומר את השבילים והמרחבים העירוניים סביב רחוב ויצמן. להפוך את רחוב ויצמן לציר שישמש את מערכת BRT (Bus rapid transit - מערכת תחבורה להסעת המונים, בה נעשה שימוש באוטובוסים רבי קיבולת שנוסעים בנתיב תחבורה ציבורית ייעודי תוך קבלת עדיפות בתנועה על פני כלי תחבורה אחרים) שמתוכננת להיכנס לשימוש כחלק מהמערכת להסעת המונים של גוש דן. את יתרת המרחב ברחוב יש להפוך לשטח ירוק. תכנון רשת הרחובות הכפר-סבאית שבנויה כשתי וערב מאפשרת פתרון חלופי לכלי הרכב הפרטיים. בנוסף לרשת תתאפשר חצייתו של רחוב ויצמן במספר צמתים מרכזיים. לאורך הציר המחודש יפתחו כניסות למרחבים הציבוריים הפתוחים הקיימים (חניונים לא מנוצלים כראוי / כיכרות ריקות מתוכן וכו'). מרחבים אלו יהפכו למתחמים היברידים ואינטימים- כיאה לקנה המידה הכפר סבאי.

המתחמים ישלבו תוספות של מגורים על מנת לעבות את העיר, מבני ציבור ותרבות, מבני מסחר ומשרדים. המתחם ישלב מגוון אוכלוסיות בגילאים שונים, חלקן מתוך השכונה הצמודה וחלקה מתוך עוברי האורח של ויצמן.

אותם המתחמים ישובו ברשת הגנים הירוקה ויצרו את אותו ה"ניקוז" אל ויצמן כרחוב מקשר.

ובכך תתקיים ההזדמנות להחיות מחדש את הציר הנוסטלגי, להחזיר לו את הזהות  ולהחזיר לכפר סבא את העירוניות.