המקום הכי נמוך בתל אביב
שם הסטודנט: אורי כרמל
מנחה: אדר' צבי גרש
מיקום: רח' אלנבי , תל אביב
כיצד ניתן לקיים חיבור מחודש עם אוכלוסיות מוחלשות אשר מקיימות אורח חיים אנטי ממסדי בתרבות השוליים של החברה?
לבחינת מצב תרבותי זה, נבחרה שכונת נווה שאנן בדרום העיר תל אביב כמקרה מבחן.שכונה זו מהווה חיץ בין העיר הלבנה ובין המרחב ה"אפור", המכונה דרום תל אביב.נווה שאנן מצויה במצב קבוע של אי סדר. הכאוס מתפקד כמחולל העירוני של המרחב ומכתיב את סדר היום וסגנון החיים הייחודי שיש לשכונה להציע כחוויה אורבנית בעלת זהות ייחודית. בין האנטי ממסדיות, האוכלוסייה המגוונת והמצב הפיזי הרעוע עד כדי הזנחה פושעת, נווה שאנן יצרה לה יקום מקביל, בו מתקיימת התנגשות תרבותית חריפה בין תושבי העיר והמבקרים מן החוץ.פרויקט הגמר מנסה לקיים דיאלוג מחודש בין תושבי השכונה והקהל הרחב.בסיס התוכנית הוא תכנון מערכת שכבתית שמטרתה העליונה היא לספק לקהל הרחב צירי תנועה ממוסדים, כאלו שיתנו למבקר תחושת התמצאות ובטחון ובו בזמן לשמר את תרבות השוליים המקומית כמחולל העירוני. המערכת החדשה פורצת את החצרות הפנימיות הישר ממרחב התחנה המרכזית הישנה אשר מתפקד כמרחב ציבורי דינאמי בעל משמעות היסטורית. מגרש התחנה הישנה מכנס אליו את הקהל ומייצא אל פנים השכונה את הציבור הרחב ליצירת חוויות שיטוט, גילוי ומפגשים חדשים.בנוסף, התוכנית תאפשר לבסס מרקם עירוני אשר ישקם את תוכנית המנורה המקורית ותיישם מערכת חוקיות חדשה לשם הנגשה וביסוס האוכלוסייה הקיימת.החללים והמרחבים בפרויקט תוכננו בצורה המשקפת את הלך הרוח המקומי ועושים שימוש באופן ניכר בקיים.
